החילון , תהליך של שינוי מוסדי המתבטא בירידת הסמכות הדתית , לא יכול היה להתחולל בישראל באמצעות החילוניות , אידיאולוגיה והשקפת עולם שהייתה נחלה של מיעוט קטן . כפי שתואר קודם , הסטאטוס קוו נותר יציב למרות הכוח שהפקיד בידי מיעוט , היהדות האורתודוקסית , על חיי יהודים לא דתיים ולא אורתודוקסים . המחויבות לפרויקט בינוי אומה ומדינה , השאיפה לקונצנזוס , האמביוולנטיות החילונית והתפקיד שהמשיכה הדת למלא בחיי יהודים רבים הבטיחו את הלגיטימיות והיציבות של הסטאטוס קוו . אולם , בשנות השמונים החל מעמדו של הסטאטוס קוו להישחק והטינה כלפי האורתודוקסיה היהודית , בעיקר החרדית , החלה להתגבר . מעבר לטינה כלפי הציבור החרדי סביב שאלות של גיוס לצבא , השתתפות בשוק העבודה וכוחן הפוליטי של המפלגות החרדיות , שלושה שינויים מרכזיים העניקו מומנטום לתהליך החילון ואפשרו ליזמים חילוניים לקרוא תיגר על הסטאטוס קוו : הכלכלה הניאו ליברלית , העלייה מברית המועצות והתפתחותן של אלטרנטיבות יהודיות לא אורתודוקסיות .
אל הספר