ציונות, חילוניות וכוחו של סטאטוס־קוו

סדר היום החילוני שביקש להמיר את המונופול הדתי בפלורליזם וחופש בחירה היה נחלתה של קבוצה מצומצמת . חילוניות אליטיסטית זו נשענה בעיקר על מעמד בינוני אשכנזי והייתה בעלת כוח פוליטי מוגבל , בעיקר בכל הנוגע ליכולתה לערער את מעמדו של הסטאטוס קוו . השאיפה לקונצנזוס בקרב האליטות הפוליטיות , זיקתו של רוב הציבור היהודי בישראל לסמלים וטקסים דתיים והזהות " מסורתית " שמיקמה עצמה בין דתיות וחילוניות , עמדו כולן לרועץ לסדר היום החילוני . סקרים שנערכו בין 1969 ל 1985 מצאו כי בין 12 ל 25 אחוזים מהציבור הגדירו עצמם " דתיים " , % 40 % 45 " מסורתיים " ו % 35 % 45 " לא דתיים" ( . ( Kedem , 1991 בהתאם לתזת החילון , שנידונה בפרק הקודם , ניתן היה לצפות בישראל לגידול במספר החילונים , ובהתאמה לנסיגתה של הדת אל המרחב הפרטי . אולם , כמו במקומות אחרים בעולם , גם בישראל התממשה התחזית באופן חלקי לכל היותר . מחקר שפורסם ב 2007 מצא כי למרות ההגירה מברית המועצות ושינויים כלכליים חברתיים אחרים , האוכלוסייה הישראלית נותרה מסורתית ודווקא מספר החילונים הוא שהצטמצם , ועתה הוא עומד על כ 20 אחוזים מכלל האוכלוסייה היהוד...  אל הספר