כאשר בחורף 1948 עזבו רכים מחברי רביבים את הקיבוץ והחליטו לעבור לאלונים , הם הותירו את המצפה בסכנת קיום , חברים רבים ואני ביניהם , לא סלחו להם על כך , והזמנים הקשים רק הגבירו את רגשות התסכול . ב , 1993 משהגנה רביבים את חג יובל העלייה על הקרקע , החלטנו להזמין גם את אלה שלקחו עמנו חלק בשנים הראשונות , כולל את אלה שעברו לאלו-נים ואחרים שעזבו את הקיבוץ . היה לנו חשוב להראות להם את ההתפתחות העצומה שחלה בקיבוץ , שהיה פעם ביתם . ראיתי בהזמנה זו מעין מחווה של התפייסות כלפיהם , הכנס התחיל בשעות אחר הצהריים . הגיעו כמאתיים איש בארבעה אוטובו-סים . ליד באר שבע הכין השומר שלנו מימים עברו , עודה אבו מועמה שהפך לשיחי השיחיים של שבט אל עזאזמה , אוהל בדווי ענקי . כמנהג הבדווים , הוא שחט לכבודנו כבשים בשפע והגיש אותן על גבי טסים . השמש נטתה לערוב , כאשר הארוחה הסתיימה תוך העלאת זיכרונות , שבהם נמהלה העברית בביטויים ערביים - לאחר הנאומים נסענו לרביבים . בערב התא ספנו בחצר המצפה , שהזכירה לכולם נשכחות מימים ראשונים . בתכנית שולבו שירים מתקופת העלייה על הקרקע והועלו זיכרונות , חלק מהאורחים לן באכ-סניית במ...
אל הספר