" שם באריזונה , עמוסת חלומות וכיסופים ,.. / אלה היו מילות שיר שהיה אהוב באיטליה כאשר הייתי ילד , והשרו עלי הרגשה כאילו אריזונה היא מעבר להרי החושך . והנה אני נמצא יחד עם דוב פסטרנק ומדען אמריקאי , במכונית שפניה מפניקס צפונה , עוברת כמעט את כל אריזונה הצפונית . נופה של אריזונה היה מגוון ולא רק אדמת מישור , כפי שציפיתי . אחרי שעזבנו את העיר , נעשה הנוף ירוק יותר . תחילה עסה צמחי מדבר הדומים לאלה שבנגב , אחר כך התנשאו צמחי הסגוארו ( rrntmDnn ( Saguaro והמרשימים בגובהם . ההפתעה הגדולה ביותר היתה כשפגשנו בדרכנו שרשרת הרים ובה עצי מחט גדולים , שהזכירו את הרי האלפים ואולי אפילו את ארץ עצי הסקויה , לאחר מכן ירדנו שוב ירידה תלולה , והגענו לארץ שוממה שהיו בה קונוסים משונים של הרים בודדים , שעוררו תשומת לב רבה , לעת דמדומים נמשכנו אל האור היחיד הדולק במרחב האין סופי , ונכנסנו לאולם , ספק פונדק , ספק מכולת . מסביב לשולחן ישבו אנשים גבוהים בעלי פנים מרובעות ושערות ארובות והתווכחו ליד פחיות בירה , הגענו לישטח השמורה של החופים / על המדף היה מונח העיתון המקומי המבשר את בואנו , החשכה ירדה , והכביש נראה...
אל הספר