בתוקף תפקידי , היה עלי לבקר בחוגים קומוניסטיים , ולהתמודד עם עמדותיהם . היה לי די קל למצוא עמם מכנה משותף , ולהסביר שאמכי , כחבר קיבוץ וכחלק מהשמאל , תומך בעמדותיהם לגבי ביטול ההון הפרטי . עם זאת , דבקתי ברעותי הציוניות , ונתקלתי בבני שיח שנשארו נאמנים להשקפה הקומוניסטית הרשמית , כפי שזו באה לידי ביטוי באמצעי התקשורת של מפלגתם . אלה האשימו אותי בציונות , בתמיכה בקפיטאליזם הבין לאומי ואפילו באימפריאליזם . לשמחתי , הסוציאליסטים ואפילו חלק מהקומוניסטים האיטלקים , לא יכל ! להשלים עם הקר האנטישמי של המשטר הסובייטי , ועיקר טענותי התרכז בנקודה זו . אולי מתוך פחד , אולי משיקולים פוליטיים , הקו הרשמי של המפלגה הקומוניסטית , הצדיק עדיין את המדיניות הסובייטית . אבל היו מעטים , וביניהם הסנטור טראצ ' יני , יושב ראש הפרלמנט . מוותיקי המפלגה ( ולפיכך בלתי פגיע ) , שהיר אמיצים דיים להביע בקול רם את מחאתם . בכל שברע הגיעה אלי חבילה של קטעי עיחרנרח סובייטיים , עם פרסומים אבסורדיים לגבי ישראל . השנאה היתה כמעט מפחידה : האשימו את ישראל בריאקציה נוראה , והמדינה הוצגה כאויבה האנושות . השנאה הרבה לישראל לא ז...
אל הספר