כאמור . החלטתי להישאר בקיבוץ ולהי מה . ייתכן שלא לקחתי בחשבון די הצורך את ההיבט הפוליטי , שהיה כרוך בהרבה לבטים . דאגות , וסערות נפש : אחרי מלחמת העולם השנייה היריבויות הפוליטיות ביישוב היהודי בארץ החריפו , הקיבוץ המאוחד , שיכור מניצחונות הצבא האדום שהציל אח אירופה ושיחרר את שארית הפלטה , התפלג ממפא " י כדי להקים מפלגה חדשה - - אחדות העבודה ' , היה זה גוף שנטה שמאלה , עד שבשנת 1948 התאחד עם יהשרמר הצעיר / רקמה מפלגת מפ " ם , שנבדלה מהקומוניזם רק בשאלת יחסם של הסובייטים לציונות . האיחוד לא היה מצער אותי , לו הנטייה שמאלה היתה מלווה ביתר פתיחות לבעיה הערבית , ובמאמצים לשיפור התנאים הסוציאליים של הפועלים , שנמצאו אז במצב קשה . הסתייגתי גם מהגישה האנטי דתית של המפלגה החדשה , והאמנתי שהעם היהודי חייב להגיע לסולידאריות ולהבנה בין הפלגים השונים , הסתייגתי במיוחד מההתקרבות ההדרגתית של מפי ' ם לברית המועצות , כיוצא איטליה . שגדל במשטר פשיסטי , סלדתי מכל טוטליטריות , ולא יכולתי להבין את התלהבות חברי מרוסיה , מסטלין רמהקומרניזם . המחלוקות החריפו יותר ויותר , ודבק בי התואר ' ריאקציונר / השיא היה כ...
אל הספר