כשנכבשה אום רשרש , ארגנה תנועת ' המחנות העולים / שאליה השתייכו החברים החדשים של הכשרת ' מערד , טיול לים סוף , אילת מרוחקת למעלה מ 200 ק ' ימ מרכיבים , וארגון המבצע , שבו היו אמורים להשתתף יותר מ 200 צעירים , העיב קשיים לא מעטים , אנחנו , בני רביבים , הכרנו את הדרך עד ואדי רמון , שם כרינו את הקאולין , אולם המשך הדרך דרומה , שהיה צריך לעבור אותו ברגל , היה כרוך בקשיים רבים . השתוקקתי להשתתף בטיול כדי להכיר לראשונה את חלקי הנגב שנכבשו זה עתה , ובמיוחד את הצמחייה המדברית , אכזבתי היתה רבה כשנאמר לנו שכל המקומרת במשאית תפוסים בידי חברי התנועה מתל אביב . ושאנחנו , חברי הקיבוץ , לא נוכל להשתתף בטיול . לעת ערב הגיעה הקבועה וגדשה את חער המצפה . הם שכבר בשקי שינה בח צר . הצפיפות היתה כה גדולה עד שבלילה היינו צריכים להיזהר שלא לדרוך עליהם בטעות . בבוקר נשמעו רעשים וקולות של משכימי קום המתכוננים לנסיעה . שנתי נדדה עלי , שכן הייתי עצוב ומדוכא על שלא נמעא עבורי מקום בטיול . לפתע העיר אותי יענקילה שמש באומרו : - קום , בוא ! מתפלחים ! מקום אמנם אין , אבל תיררכח לראות שהמשאיות הללו די גמישות , ראם אי...
אל הספר