בודד באוהל

גן ירק עבר לחלקה רחוקה יותר , לאדמה חולית , עדיפה על קודמתה - ההליכה בין חדר האוכל והשדה שש פעמים ביום היתה קשה עבורי - יתר על כן , היות שהצינרררת לא העבירו מספיק מים , נאלצתי להשקות את השדות בזה אחר זה , ובשרם אופן אי אפשר היה להשקותם בו זמנית , היה עלי לקרם בלילה כדי לפתרח או לסגור את הממטרות בגידולים השונים , היתה זו עבודה קשה ומייגעת , וכדי להתגבר על המצב החלטתי להעביר את ארהלי ליד גן ירק ממש . מצאו חן בעיני הנדידה ממקום למקום עם יריעת ברזנט והקלרת שבה יכרלתי להעתיק את מגורי עם כל מטלטלי , כולל ספרי הלימוד שחלקם היה באיטלקית , מצאתי בנדידה שמץ של הזדהות עם אבוהינר הקדמונים רעם הבדווים , כבר הייתי רגיל לגור באוהל בראשון לציון ועכשיו בנגב . מזג האוויר בנגב התאים לדיור פרימיטיבי זה , פרט לימי הסופרת והרוחות העזות בחורף , שהפילו לעתים את האוהל והעיפו את תכולתו , הקמתי את האוהל על גבעת טרשים ששלטה על השדות . היהה זו הגבעה שעליה חפרנו כמה חודשים אחר כך אח הקברים הראשונים . הצינור שהוביל את מי הבאר עבר דרך אותה גבעה , ולפיכך היה קל להרכיב עליו צינור קטן יותר , כדי לשתות ולהתקלח , הצינור ל...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל