גשם לרד במשך כל היום כמעט ללא הפסק , המים בוואדי זרמו שעות על גבי שעות , הזרם העז גרף שיחים , ענפים ועצים שלמים , אפילו עז טבעה בשיטפון , אולי בניסיון להשיג את עדרה בעבר השני של הנחל . לפנות ערב שקטה הרוח , והירח נראה מבעד לעננים . מהטירה נשמע עדיין פכפוך המים שלא פסקו לזרום באפיק הוואדי . הלכנו לסכר כדי ליהנות מהמראה הבלתי רגיל . רחל , שעמה התיידדתי לאחרונה , באה אתי , הדרך ארכה רק כחצי קילומטר , אך היא לא קלה . האדמה היתה חלקה , והחזקנו ידיים כדי לא ליפול , בעודנו משכשכים במגפיים שהיו רחבים ממידותינר , המראה הצדיק את המאמץ ; כשהתקרבנו לסכר ראינו שהזרמים היר עדיין חזקים . מעל לכול הקסים אותנו הירח שהשתקף בשלוליות שנוצרו בוואדי ובס-ביבותיו . בצער פנינו חזרה : למחרת צריך לעבוד ! באמצע הדרך ירד עלינו לפתע מבול . היינו בשדה הפתוח ולא היה מקום מסתור . נפלנו איש בזרועות רעהו , בראש כפוף , מצפים שהגשם יחלוף . הייתי בן , 22 והדבר ייראה אולי מוזר , אבל עד אז מעולם לא חיבקתי אישה . רחל אחזה בי . מי הגשם הדביקו את הבגדים הרטובים לגוף , כך שהרגשתי את גופה היטב כמעט ללא מחיצה . היא ליטפה את שעררתי...
אל הספר