בגן הירק הקטן שבמחצבה לרגלי הטירה גדל תפוח אדמה מאוד יוצא דופן . המומחים ניבאו שירק זה לא יתאים לתנאי הנגב . אף על פי כן החלטתי לקחה מהמטבח חמישה תפוחי אדמה ולראשונה לשתול אותם באדמת הנגב ללא תקוות רבות . להפתעתי , הם נבטו וצמחו והתנהגו כצמחי תפודים רגילים לכל דבר . גם בעת האסיף ארבעה מהם דמו לשיחים רגילים . ההפתעה הגדולה היתה בצמח החמישי . המקרר היה בשק תפוחי אדמה רגיל לכל דבר שנקנה בשוק של ראשון לציון . מבחינה גנטית לא הכרתי את אבותיו של אותו שיח , אך מוצאו היה כנראה פלבאי ( עממי ) . בכל אופן , היה בך משהו מיוחד , שכן כשחפרתי בחול נוכחתי לדעת כי בעוד שכל ארבעת השיחים הניבו פקעות רגילות , מתחת לשיח החמישי , פלאי פלאים , גדל תפוח אדמה אחד בלבד , בגודל בלתי רגיל , ענק ואימתני כמעט . הוא היה בהיר , מחוספס , בעל בליטות מעטות וכתמים ק לים בצבע ורדרד . מאז עברו יותר מ 50 שנה , ואינני חדל להצטער שבזמנו לא שקלתי אותו , אך בטוחני שהוא שקל קילו ויותר . מה עושה איכר גאה בפרי עמלו ? הוא מנסה להציגו לראווה . תערוכות חקלאיות במדבר באותם הימים ( וגם היום ) לא היו בנמצא , ולכן בלית ברירה לקחתי מגש ג...
אל הספר