המילים - ' ובלילה עצוב , דובר על אירוע נררא " \ י התרוצצו בראשי בסוף מאי , 1942 כשקראתי על התקדמות הצבא הגרמני והאיטלקי במדבר המערבי . רהיה ממה לחשושי הרעיון שהגרמנים יוכלו לחצות את מצרים ולהגיע לארץ ישראל עורר חלחלה . ביישוב התגבשו שתי מגמות , המבוססות על שמרת סמליים הלקוחים מתולדות עם ישראל : ' מצדהי וייבנה ' . כל אחת מהן סימלה תגובה מנוגדת לכיבוש הרומאי . הכוונה ב ' מצדה ' היתה להתאבדות המונית כדי שלא נובל למחנות ההשמדה , אם כי תוך מעשי גבורה שיגרמו נזק מכסימלי לגרמנים . כיישוב היהודי חיר פחות מחצי מיליון נפש והדבר נראה אפשרי . מאחורי השם - יבנהי עמדה גישה אחרת , הקוראת להמשך קיום במחתרת וניסיון להמשך קיומה של תרבות עברית גם תחת השלטון השנוא . כך נהג בהצלחה יוחנן בן זכאי במאה הראשונה לספירה , אבל אספסיאבוס לא היה היטלרז אף שהידיעות שבאר מגרמניה לא היו עדיין מצמררות כפי שהתברר אחר כך במציאות , שתי האפשרויות היו נוראות . על מנת להתמודד עם המצב , הוחלט לרכז אותנו במחנה חיתם , באוהלים תחת כיפת השמים , בערד שהבנות נ * תרר בגפן במצב ררח קרדר , באחד הלילרת הסתלקנר ממחנה האימרנים כדי לחגוג ...
אל הספר