ביוני ז 194 פלש הצבא הגרמני לרוסיה , ושררה דאגה רבה . התקופה בת השנתיים של עליית הנוער בגבעת ברנר עמדה להסתיים . חברינו הגיעו מגרמניה ביולי , 1959 ובגבעת ברנר התכוונו להפסיק את השיעורים וכן את ההטבות המגיעות להם בדיוק בגמר השנתיים , ולהוסיף לאיטלקים את פרק הזמן ער תום תקופת הזכאות , שחל בי 5 בינואר . 1942 הוויכוח עם גבעת ברנר על התנאים שלנו לערמת אלה של ילדי הקיבוץ העכיר את האווירה , ונתן מקום להרהורים רלהשרואות לא נעימים , ילדי הקיבוץ היו בערך בגילנו , אך זכו לתנאים וליחס טוב משלנו . למרבית חברי היתה הרגשה קשה בשל כך , וכך היה גם במקומות אחרים . על נושא היחסים בין בני הקיבוץ לבין ילדים עולים נכתבו מספר ספרים , כמו למשל ספרו של אלי עמיר - תרנגול כפרות / ניסיתי להסביר לחבריי שהעובדה שחברי גבעת ברנר קיבלו אותנו בזרועות פתוחות במשך שנתיים ופתחו בפנינו את ביתם היתה נטל כבד על הקיבוץ . במשך שהותנו הם חלקו עמנו את חייהם לטוב ולרע , סייעו לנר להשתלב בחיי הארץ בצורה הטובה ביותר , בחרו עבורנו את מיטב המורים מבין חברי הקיבוץ , לימדו אותנו לעבוד על חשבונם , ובכך דיינו , אולם הפלוגתא היתה אמיתית ....
אל הספר