שמורים עמי 37 מכתבים שחצו את הים התיכון מגבעת ברנר לליוורנו , בין ה ו בינואר לסוף מאי , 1940 המועד שבו איטליה הצטרפה למלחמה , חליפת המכתבים ביני לבין הורי באיטליה נקטעה באחת . התכתבנו בממוצע שלוש פעמים בשבועיים . יקירי קראו את מכתבי שוב ושוב , שמרו עליהם בדבקות , והביאו אותם עמם עם עלייתם ארצה . לעומתם , המכתבים שלהם אלי , אבדו . מהמכתבים אפשר להיווכח שהייתי עדיין עול ימים , והשתוקקתי לחלוק עם משפחתי את כל הפרטים על חיי החדשים . דומה שהתרכזתי בעיקר בנושאים היומיומיים כמו : כשרות , דואר , עבודה , ולא דנתי בבעיות האידיאולוגיות שהעסיקו אותי . המעבר החד מארץ פשיסטית לסוציאליזם היה קשה וכרוך בלא מעט התלבטויות . הקיבוץ אימץ אידיאולוגיה סוציאל דמוקרטית , באופן מעשי בחיי היומיום השוויון הקומוניסטי נשמר בקנאות . ערכי הדת היו מהקיבוץ והלאה ובמקרים מסוימים הגישה היתה אפילו אנטי דתית . בגיל / 15 כל צעיר חושב מבקש לגבש את זהותו הפוליטית , והחינוך שקיבלתי בבית , שהיה פוליטי ביסודו , כיוון אותי לכך . השתוקקתי לכתוב על האידיאולוגיה של הקיבוץ שכבשה אותי בהדרגה , אולם לא אזרתי אומץ לשתף את הורי בלבטיי ....
אל הספר