אנצר סרני , קרוב רחוק של משפחתי , היה חבר מרכזי ובעל השפעה בגבעת ברנר ובהסתדרות העובדים בארץ , היום הוא נחשב לדמות הרואית ולמנהיג , וספרים רבים נכתבו אודותיו ואף תורגמו לשפות שונות . אצטמצם בתיאור רשמיי ממנו באותם חודשים של שנת , 1940 בטרם יצא לשליחויות ברחבי העולם היהודי . כשהגעתי לגבעת ברנר , כבר התגוררו שם , חוץ ממנו , גם אחותו ומשפחתה , שכללה באותה עת שתי בנות ושני בנים . אך טבעי היה שאסתייע בהם , אנצו הלה בעל אישירח מצודדת : כריזמטי , פתוח , עליז ומוחצן . הוא התעניין מאוד בחינוך הנוער , רבו בזמן היה תמיד מוכן למעשי קונדס . לאנצר היהה השקפה מיוחדת על היחסים עם הערבים . כשהגיע תורו לשמור , סירב לקבל רובה , וביקש תחתיו מקל . למרות אירועי העבר ( מאורעות 1936 1959 ) היו לו ידידים בכפר זרנוגה השכן . באחת השבתות הראשונות לאחר בראנו , הוא ניצל את מזג האוויר הנעים כדי להביא קבוצת ילדים מחברת הנוער וצעירים אחרים לביקור בכפר . אנחנו , שבאנו מרחוק , לא הבנו את משמעות הדבר : היתה זו פעם ראשונה שיהודים נכנסו בשלום לכפר ערבי לאחר המאורעות . אנצו פגש מספר חברים , שעמם התנשק והתחבק , להפתעתנו , ...
אל הספר