דעות , ובכללן דעות קדומות נגד קבוצה באוכלוסייה , אינן מתחום עיסוקם של כלכלנים משום הקושי לתת להן ביטוי כספי . כדי להתגבר על בעיה זו הציע בקר לתרגם את הדעות הקדומות למקדם אפליה ( d > 0 ) שיבטא את המחיר הכלכלי שהפרט מוכן לשלם עבור דעותיו הקדומות . בניתוח שבהמשך נניח כי העובדים במשק משתייכים לשתי קבוצות אוכלוסייה , A ו , B השונות זו מזו במאפיינים שאינם קשורים כלל לכישורי העבודה של הפרטים , כלומר עובדים מקבוצה A הם תחליפים מושלמים לעובדים מקבוצה B ולהפך . לצורך הפשטות נניח גם כי כל העובדים במשק זהים בכישורי עבודתם . כמו כן נניח כי יש דעה קדומה נגד קבוצה . A
אל הספר