איתות או הון אנושי?

כפי שראינו עתה , אמידת התשואה להשכלה אינה עונה על השאלה אם ההשכלה משמשת לבניית ההון האנושי או לאיתות : אם כך ואם כך , עובד משכיל מרוויח יותר מעובד שרמת השכלתו נמוכה . מחקרים רבים מנסים לענות על שאלה זו תוך שימוש בטכניקות אמידה שונות . נראה כמה מהן . במחקר אחד בוחנים החוקרים שינויים במספר שנות לימודי החובה במדינות בארצות הברית . הם מראים כי הארכתם של לימודי החובה משפיעה גם על צעירים שלכאורה לא היו אמורים להיות מושפעים מהשינוי , שכן מלכתחילה היו אמורים ללמוד יותר מהמינימום שנקבע : גם צעירים אלה נשארים זמן רב יותר בבית הספר ומספר שנות הלימוד שלהם גדל . החוקרים רואים בכך הוכחה שההשכלה הזו משמשת לאיתות . לעומת זאת , מחקר דומה שעושה שימוש בנתונים מבריטניה לא מוצא חיזוק לתיאוריית האיתות . בישראל , כץ וזידרמן השוו הפרשים בהשכלה הממוצעת של שכירים ועצמאים בענפים שונים במשק הישראלי . הנחתם היא כי בענפים שבהם נדרשת רמת השכלה גבוהה כדי לעסוק במקצוע , רמת ההשכלה הממוצעת של השכירים תהיה גבוהה מזו של העצמאים מכיוון שהם צריכים לאותת למעסיקים על כישוריהם , דבר שעצמאים אינם נדרשים לו . בענפים שבהם נדרשת ...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ