מלחמת האזרחים בין מחנות גיואן ובבו הכניסה את נאבארה לאנדרלמוסיה כללית , שממנה סבלו היהודים . ההידרדרות לא נעצרה ומצבם של היהודים בספרד המאוחדת הוסיף לתרםר הביטחון שאיפיין את תיי היהודים בנאבארה . ידיעותינו על התקופה הזאת דלות . בשנת 1469 ניתן צו שכל היהודים בפמפלובה , שהתגוררו מחוץ לשכונת היהודים , יעברו לתוכה . כך נצטוו היהודים לשפץ את בתיהם , שהיו שייכים לאוצר המלך . * בשנת 1482 נאסר על היהודים בכל היישובים לצאת משכונתם בימי חגיהם של הנוצרים עד סיום התפילות בכנסיות . איסור זה לא חל על רופאים ומנתחים שביקרו חולים . למרות הלחצים מספרד , מלכי נאבארה , קתרץ ויאן דאלבריט , לא גירשו חזרה בשנת 1438 את היהודים מסרגוסה , שמצאו מקלט במלכותם . בשנת 1492 הרשתה אמנם נאבארה למגורשים מספרד להתיישב בה , אך בשנת 1498 לאעמדו המלך והמלכה מול איומי ספרד , שטענה שאנוסים יכלו לבקר באופן תופשי אצל יהודי נאבארה . מלכות נאבארה הקטנה , שימי עצמאותה היו ספורים , גירשה את יהודיה , מלבד אלה שנותרו כה כאנוסים , נתפזרו המגורשים בדרום צרפת ובפרובאנס , באיטליה ובקיסרות העות ' מאנית , Lcroy , pp . 49 - 52 70 71 ראה ל...
אל הספר