יפעת גוטמן המאמר מציג את היחסים בין חקיקה הנוגעת לזיכרון העבר הלאומי ובין זכויות מיעוטים במדינה דמוקרטית , תוך התמקדות במקרה של " חוק הנכבה" בישראל בהשוואה למקרים אחרים בעולם . נקודת המוצא התיאורטית היא שחקיקה היא זירה שבה מנוסחות פרשנויות שונות של העבר המבטאות ומעצבות את ההבנה ההיסטורית של קבוצות שונות בחברה ( , Loytomaki . ( 2013 קונפליקטים בין תפיסות עבר שונות המתנהלים בזירה המשפטית הם אחד הערוצים שדרכם מתמודדות מדינות לאום עם הזיכרון הקולקטיבי של עוולות שנעשו בחסות המדינה ( . ( Loytomaki , 2013 , p . 4 מאמר זה מציע הקשר חברתי ופוליטי לחקיקת " חוקי זיכרון " בארבעה מקרים – צרפת , ספרד , רוסיה וישראל – בעשור וחצי האחרונים . הוא דן במשמעויות ובתפקידים שייעדו לחוקים אלה גורמים שונים במדינה ומחוצה לה בכל מקרה ומקרה , באינטרסים הפוליטיים שעומדים מאחוריהם וכן בהשלכותיה של החקיקה על זכויות מיעוטים ועל התרבות הפוליטית והדיון הציבורי במדינה . כמובן שסוג השלטון וכן העבר שהחוקים נוגעים לו שונים מאוד בכל אחד מהמקרים , והכוונה אינה להשוות בין המשטרים או בין האירועים שהחוקים עוסקים בהם , אלא לבחון...
אל הספר