אסף שפירא מבוא ביקורות רבות הוטחו בחוק האזרחות והכניסה לישראל ( הוראת שעה ) , התשס " ג 2003 ( להלן : " חוק האזרחות והכניסה לישראל " ) , שאוסר להעניק היתר כניסה ומעמד חוקי בישראל לפלסטינים תושבי הגדה המערבית ורצועת עזה ( להלן : " השטחים " ) , ובכלל זה לאלו שנישאו לאזרחים ישראלים ( ראו למשל : . ( Barak - Erez , 2008 ; Conte , 2005 ; Nikfar , 2005 ; Peled , 2007 המבקרים טענו שהחוק פוגע קשות בזכויות פלסטינים תושבי השטחים ופלסטינים אזרחי ישראל לשוויון ולחיי משפחה , ושאינו חוקתי , וביקרו את פסיקת בג " ץ שאישרה את החוק , ובכך לא רק העניקה גושפנקא משפטית לחוק פסול , אלא גם הוכיחה לפלסטינים אזרחי ישראל שאין עוד ביכולתם לשפר את מעמדם בכלים חוקיים ( לטענה זו ראו במיוחד : . ( Peled , 2007 מאמר זה מבקש להצטרף לביקורות הללו , לחדד אותן ולהרחיבן , באמצעות ניתוח החוק והמאבק הכושל נגדו מנקודת מבט השוואתית . לפי נקודת המבט המוצעת , חוק האזרחות והכניסה לישראל הוא חלק משורה ארוכה של כללים המסדירים את זכאותם של מהגרים לאזרחות בישראל , ויש להשוותו לכללים שאימצה ישראל ביחס לקבוצות מהגרים אחרות . מהשוואה זו ...
אל הספר