לנא ורור מבוא בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של חקיקה אנטי דמוקרטית וגזענית הנוגעת לחיי היומיום של המיעוט הערבי פלסטיני במדינה . מגמה זו היא , בין היתר , תוצאה של שינויים במפה הפוליטית בישראל . מגמת חקיקה זו מעמיקה את הפער הקיים בין אזרחי המדינה הפלסטינים , בהיותם מיעוט מוחלש , לבין עולם המשפט . בפרק הראשון אציג בקצרה את מעמדו של המיעוט הפלסטיני כקבוצה מודרת ; הפרק השני יתייחס לתפקידה של עריכת הדין החברתית במאבק לשוויון בפני החוק בכלל ובעניינו של המיעוט הפלסטיני במדינה בפרט , תוך התייחסות לחלק מהאסטרטגיות הנהוגות במאבק וכן לביקורת הקיימת על חלק מאותן אסטרטגיות ; בפרק השלישי אציג דיון בתפקידו של המשפט ככלי לשינוי חברתי ; ובפרק הרביעי – בתפקידו של בית המשפט העליון ביצירת שינוי זה . הטענה במאמר היא , כי יש מקום לדון מחדש באסטרטגיות הנהוגות היום במאבקה של עריכת הדין החברתית להשגת שוויון של האזרחים הפלסטינים , זאת מאחר שמגמת החקיקה חוסמת מלכתחילה את אפשרות השימוש במשפט ובאסטרטגיות הנהוגות כיום , לצורך קידום השינוי החברתי והמשפטי . יפים בהקשר זה דברי וויליאם קוויגליי ( : ( Quigle...
אל הספר