לצד מערך התמיכה בתלמידים עם ל " ר שמשרד החינוך מפעיל , אשר הוצג בפרק הקודם , קיימים גופים נוספים המציעים תמיכה ברמות שונות לאנשים עם עיוורון . חלקם של גופים אלו ממסדיים וחלקם עצמאיים , חלקם מיועדים לכלל הגילאים מלידה ועד זקנה וחלקם לשכבת גיל מסוימת . בין הגופים הללו יש כאלה המציעים תמיכה לאנשים עם העיוורון עצמם ואילו אחרים מציעים תמיכה לבני המשפחות . לאמתו של דבר יש קושי לא מבוטל בהכרת מערך התמיכה הקיים והבנתו . קושי זו מקורו בכמה סיבות : ריבוי הגופים והעמותות , שלחלקם גם " מחזור חיים " קצר . אחת הסיבות לריבוי גופי התמיכה באנשים עיוורים עשויה לעלות מתוך הדעה הרווחת בספרות שהעיוורון הוא הנכות המעסיקה ביותר את הדמיון העממי או הציבורי ( דשן , ; 1996 הס , 2011 ב ) . כך , באופן מסורתי בתרבויות רבות לאורך ההיסטוריה האנושית הביטוי האולטימטיבי להפגנת מצוינות סולידרית כלפי אנשים עם צרכים מיוחדים נמצא בפעילויות התנדבותיות למען קהילה זו . הסבר זה עשוי למשל להבהיר מדוע דווקא " בית חינוך עיוורים " בירושלים הוא הראשון במוסדות שהוקמו לתמיכה באנשים עם נכויות ביישוב החדש בארץ , כבר בתחילת המאה הקודמת ....
אל הספר