אדלר עסק בקשר המערכתי שבין היבטים שונים של תנועה ממשית של האדם ( מחוות , הבעות הפנים , תנוחות שינה , תנועות העיניים , אופן לחיצת היד ) לבין אישיותו , אבל הוא הרבה לא פחות מזה לעסוק במשמעות הסמלית של התנועה . תנועה היא תוצאה של הפעלת אנרגיה גופנית כדי להגיע לנקודת מטרה . המטרה יכולה להיות בעלת אופי של קידום או של מניעה : אדם יכול לזנק קדימה כדי לזכות בהזדמנות שממתינה לזריזים המקדימים , אבל גם כדי לברוח ממשהו המאיים עליו . כך או אחרת , אפשר לצייר תנועה כמו קו בין שתי נקודות : נקודת המוצא ונקודת המטרה ; ועל כן היא מסמנת את המסלול שבין ההווה - המצב העכשווי , לבין העתיד - המצב המבוקש . אדלר מסביר כי המטרה מייצרת את התנועה וקובעת את אופייה - בין שמדובר בתנועה גופנית ממשית , בתנועה רגשית-חברתית או בשילוב של השתיים יחד : חיזוי כיוון התנועה היא העיקרון המרכזי של המוח . מיד כשאנו נוכחים בכך , אנו בעמדה הולמת להבין כיצד המוח מושל בגוף - הוא קובע את מטרת התנועות . לעולם לא נסתפק אך ורק ביזימה של תנועה שרירותית מרגע לרגע : לחתירה חייבת להיות מטרה . . ( The science of living ) Adler , 1929 / 1969 : ...
אל הספר