האדם אינו החיה החברתית היחידה ביקום , אבל הוא החיה היחידה שמוחה מאפשר לה מודעות חברתית מורכבת וכישורי שפה . ייתכן שאפיונים אלה , המייחדים את האדם מחיות אחרות , מסבירים את הפוטנציאל שלו להתחנך לחיים חברתיים של תרומה לאחר באופן ערכי ומפורש , ולא רק אינסטינקטואלי : אין נולדים עם תחושה חברתית ; אבל היא פוטנציאל מולד , אשר יש לפתחו באופן מודע . איננו יכולים לבטוח במה שמכונה " אינסטינקט " חברתי , כי ביטויו מותנה בתפיסה של הילד את הסביבה , או בחזונו עליה . כפי שנראה בפרק זה , על - פי אדלר , יכולת מולדת זו להתחנך לערכים כמו ראיית האחר , שיתוף פעולה עמו , ראייתו כשווה - ערך , מתן כבוד לאחר ועשייה למענו בכל מעגלי החיים - אינו עניין של ' התייפייפות ' תרבותית , רוחנית או מוסרית . זהו עניין קיומי , כורח אבולוציוני . ל ' עניין ' הזה , תרתי משמע , קרא אדלר אינטרס חברתי , ובלשונו - hl ü . Gemeinschaftsgef אדלר הקדיש את חייו המקצועיים לפיתוחו של רעיון זה . את האינטרס החברתי בגרסתו הבשלה הייתי מגדירה בתמציתיות כנטייה הנרכשת שלנו להתקיים לא רק בתוך עצמנו ולמען עצמנו , אלא גם מחוץ לעצמנו ; להתחייב לעשייה ...
אל הספר