חשיבה ביקורתית ו״חינוך החשיבה״

התפיסה החינוכית והפדגוגית שבבסיס החשיבה הביקורתית מעוגנת בתחום החינוך לחשיבה , המתמקד בתהליכי חשיבה מורכבים ובהפעלתן של מיומנויות חשיבה מסדר גבוה ( זוהר , . ( 1999 הכוונה למיומנויות כמו ניתוח טיעונים , הסקת מסקנות , שימוש בקריטריונים ובפתרונות מרובים ועוד , לעומת מיומנויות חשיבה מסדר נמוך , ( כגון זיהוי , שינון ושליפה מהזיכרון ) ( הרפז , . ( Resnick , 1987 ; 2005 למושג ״ביקורת״ מקורות פילוסופיים רבים , ומביניהם נציין את הגותו של עמנואל קאנט , שהעמיד את המושג ״פילוסופיה ביקורתית״ כיסוד מרכזי הנקשר לשאלות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות , כמו מה ניתן לדעת , ואם אנו ״יודעים״ באמצעות המחשבה בלבד או גם באמצעות החושים . במהותו , המושג ביקורת מכוון לנתח מושגים ורעיונות מתוך עמדה ספקנית ותוך כדי התמודדות עצמאית עם הנחות וטענות שהוצגו בנוגע אליהם . 3 מונח ששורשיו בארצות הברית בסוף המאה ה - , 19 המצביע על עיתונות סנסציונית . מכאן נגזר בעברית המושג צהובון . ארתור קוסטה , מהוגי התחום , מתאר את החינוך לחשיבה כשינוי -תודעה ( . ( mind - shift לדעתו , כדי שהלומדים יפתחו מאפיינים מסוימים של התנהגות , עליהם ...  אל הספר
מכון מופ"ת