מקרה מבחן 4: אבל ושכול / אריה קיזל

הנושא הכאוב והרגיש של סיקור השכול בתקשורת הישראלית , הכתובה והמשודרת , עבר תמורות רבות מאז קום המדינה ועד היום . בניגוד לנושאים אחרים , הרי בכל הקשור למשפחות השכול ציוני הדרך המרכזיים מסמלים את התפוררות המרחב הפרטי והשתלטות המרחב ציבורי . התקשורת הישראלית בכללה ( העיתונים הנפוצים , הטלוויזיה והרדיו ) מקצים זמן ומקום נרחבים לשכול , בעיקר בשל הדרמה המתבקשת מסיפור חדשותי : מהלך עניינים פשוט ולא מסובך , חד - משמעיות ( טוב ורע ) , סוף ברור , ״מכה בבטן״ ( סיפור אנושי חזק וכואב בעל רכיבים פשוטים ) , עלילה , המשכיות , חריגות ולעתים גם נדירות . לא פעם התקשורת מהלכת על החבל הדק שבין דיווח על המתרחש ובין חדירה לפרטיות , בנצלה את זכויותיה הלגיטימיות להרחבת גבולות הסיקור 8 ד " ר אריה קיזל הוא כיום חבר סגל בכיר בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה . הוא ראש החוג ללמידה , הוראה והדרכה וראש המגמה לפיתוח מערכות חינוך . תחומי התמחותו : פילוסופיה של החינוך , פילוסופיה עם ילדים , חקר תכנון לימודים וספרי לימור ונרטיבים של קבוצות . ראש רשת חקר ספרי לימוד ישראל - גרמניה ( 2015 - 2010 ) במכון מופ " ת . בין ספריו :...  אל הספר
מכון מופ"ת