היות שציבור המורים בישראל מורכב ברובו המכריע ממורות , כל דיון בהוראה הוא דיון בעבודת נשים וכל דיון בייצוגים של מורים הוא עיסוק בדימוי האישה . מבחינה כמותית , מתוך 382 דמויות שאוזכרו בידיעות החדשותיות שנדגמו היו 298 גברים ( % 78 ) ו - 84 נשים ( % . ( 22 פרופורציות אלו הפוכות להרכב המיני של המקצוע בישראל . למיעוט של הופעת נשים בטקסטים על שביתות מורים תרמה העובדה שכמעט תמיד היו נציגי האיגודים גברים . טבלה מספר 10 להלן מסכמת את מספר השורות במדגם שבהן נשמע קולם של המורים , נציגיהם ובאי כוחה של הממשלה , ומציגה את ההתפלגות ביניהם במספרים ובאחוזים . מן הטבלה ניתן ללמוד , כי לדוברי הממשל ניתנה הבמה הרחבה ביותר , ואחריהם - לנציגי המורים . קולם של המורים עצמם צומצם והושתק . כאשר מדובר בציטוטים ישירים , ניתן לייחס את ההבדלים הללו לנטייתה הכללית של העיתונות להעדיף לצטט דוברים רשמיים על פני אנשים מן השורה ; ואולם המורים היו מוצנעים בקרן זווית גם מבחינת עצם האזכור בטקסט . הטבלה שלעיל מלמדת אותנו על חשיבותם הנמוכה של המורים בעולם הסמלי של החדשות ומראה , כי השחקנים הראשיים במחזה זה הם נציגי האיגודים , ...
אל הספר