ביגוד הוא אחד ההיבטים הממוגדרים ביותר של התרבות החומרית בקרב המין האנושי . הוא נצרך באופן יומיומי וציבורי . רוב הדגמים המיוצרים נועדו למגדר מסוים ומהווים סימנים גלויים הן לזהות המגדרית והן לסטטוס החברתי של לובשיהם ( . ( Burman & Turbin , 2003 אבזרים ובגדים מסוימים , יותר מאחרים , כמו שמלה למשל , הופכים את הגוף למזוהה חברתית באופן מיידי . הופעתן של רוב המורות המחופשות התאפיינה בעומס של מסמנים נשיים : איפור , תכשיטים ושמלה או חצאית בצבעים עזים . לוס איריגארי מציינת בהקשר של תופעה זו , כי הניכוס הגברי של סממנים חיצוניים כאמצעי לסימון נשיות מאשר את קדימות הפן החזותי כמייצג של מגדר ( איריגארי , . ( 2004 בניגוד לביגוד הנשי של המורות המחופשות , חלקים אחרים של העיצוב והאיפור החיצוני הותירו בכוונה תחילה סימנים גבריים מובהקים . המורות המחופשות בקומדיה הטלוויזיונית הישראלית הולבשו ואופרו מתוך מגמה מכוונת ליצור רושם גס וכעור , למשל באמצעות הבלטת זיפי זקן , חיבור הגבות , ביגוד אנכרוניסטי והרכבת משקפיים עבי קרן . בסצנה שלהלן גילם אלי יצפאן ( וסלי , 2001 ) את שרת החינוך דאז , לימור לבנת , במסיבת עיתו...
אל הספר