בסוציולוגיה הישראלית ישנה הסכמה רחבה , כי לאורך השנים התרחש בחברה הישראלית מעתק מערכים קולקטיביסטיים לאינדיבידואליסטיים ( איזנשטדט , ; 2004 אלמוג , ; 1997 ליסק והורביץ , . ( 1990 האהדה לסוציאליזם שאבה מן ההתנגדות לפשיזם האירופי ותאמה את האופי הציוני האוטופיסטי . הבדלים בין הוגים לחוקרים עולים בייחוס קו פרשת המים לאירועים שונים ולנקודות זמן שונות . יש הרואים את הבקיעים הראשונים בתהליך זה עוד בשנות החמישים , עם משפטי הרופאים וחשיפת האופי הטוטליטרי של ברית המועצות , דבר שהוריד את קרנו של הרעיון הסוציאליסטי . אחרים מתייחסים למלחמת ששת הימים וליצירת מערכת של כיבוש סמי - קולוניאליסטי החולשת על שטחים נרחבים . גם שנת 1973 מוזכרת כרגע של אובדן האמון בצבא ובממשל ויצירת כלכלה אחרת ( ליסק והורוביץ , . ( 1990 סרטים עם מורים עסקו במתח שבין פרט לכלל עוד בראשית ימי הקולנוע העברי . מורים ייצגו את הקולקטיב בתחילת הדרך . כסמל של הנהגה רוחנית היה עליהם לחבק ולהכיל את היחידים שהגיעו לקהילה . בסרטי המורים של שנות השבעים ולאחריהן מסתמן שינוי עמוק בדמות המורים . המורים שוב אינם פועלים להכלת הפרט יוצא הדופן , ...
אל הספר