אחת ההבחנות המרכזיות בחשיבה המערבית היא ההבחנה בין טבע לתרבות . הבחנה זו קשורה לשאלה הגדולה " מי אנחנו ? " ולוויכוח בין הטענה שהאדם הוא תוצר של הטבע , המבנה הגנטי והביולוגי , לבין התפיסה שלפיה האדם הוא תוצר של הסביבה והתרבות . דיכוטומיה זו התפתחה במקביל לקולוניאליזם המערבי , שראה את העמים נעדרי הקדמה הטכנולוגית כקרובים יותר אל ה " טבע " , ואילו את התרבויות המערביות כנציגות של " התרבות " ( סעיד , . ( 2000 האדפטציה של מושג האבולוציה לידי דרוויניזם חברתי העצימה תפיסה זו , והיות שדיכוטומיות נושאות עמן תמיד יחסים היררכיים , הרי שעל פי דואליזם זה התרבות היא נעלה ומפותחת מן הטבע . בתרבות המערבית ייצג הצד הנשי את הטבע , המגיה והפראות , ואילו הצד הגברי את התרבות והרציונליזם . בקולנוע הישראלי מייצגים המורים את צד התרבות . מערכת החינוך וההשכלה היא היסוד הרציונלי והמודרני , כאשר מנגד ישנו החומר ההיולי , המורכב מרכיבים רומנטיים ויצריים , שאליו מתחברים התלמידים . כבר בסרט הראשון שנסקר מצביע המורה בעודד הנודד ( הלחמי , 1932 ) על הטבע והאתרים הלא - מעובדים כמקומות ריקים או פגומים ועל האזורים המעובדים ...
אל הספר