עיבוד של יצירה ספרותית לקולנוע מהווה אתגר לתסריטאי ולבמאי . צמצום רומנים שלמים לידי שעה ומחצה של פעולות נראות מחייב להחסיר כמות נכבדה של מידע מן העלילה . במיוחד נכון הדבר באשר ליצירות שבהן ההתרחשויות הפנימיות בנפשותיהם של הגיבורים הן עיקר העיקרים . ואולם איש מהיוצרים הקולנועיים לא השמיט את הזהות המקצועית של הדמויות הראשיות או אפילו עמעם אותה . מכאן ניתן להסיק , שהזהות המקצועית נתפסת כאפיון מהותי ליצירה כולה . הבחירה באנשי חינוך כדמויות מרכזיות נשמרת בכל אחת משלוש היצירות ושלושת הסרטים שנעשו על פיהן , מפני שהיא משמעותית להנכחה ולהרחבה של המשמעויות הפוליטיות של הטקסט . הראשון הוא איש חינוך , מורה למתמטיקה המבקש לרצוח ילד , השנייה גננת , האמונה על הנחלת ערכים לפעוטות אבל מזניחה את בנה ומסוכסכת בנפשה , והשלישית היא מורה להיסטוריה ואשת איש המנהלת רומן בתוך ביתה , כמעט בגלוי , מול בתה ובעלה . רב המשותף בין שלוש הדמויות הללו . שלושתן מנוכרות לאנשים שאוהבים אותן : אלי מנוכר לחברתו יעל ומפנטז על אהובתו לשעבר , אמו של הפעוט ; חנה מנוכרת למיכאל גונן בעלה והוזה על התאומים הערבים , חברי ילדותה ; וא...
אל הספר