הקולנוע של שנות השבעים מגיב לשתי מלחמות : מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים . המלחמות השפיעו על אופני העיצוב של הגיבורים בסרטים , ואלה שוב אינם שלמים בתבניתם החברתית והנפשית , אלא פגומים . פערים נפערים בדמויות הנשגבות שאיישו את הקולנוע הישראלי בשנים קודמות . את המהפך בדמות המורים יש לראות כחלק ממהפך בדמותם של גיבורי תרבות אחרים . כאלה הם למשל חיילי צה " ל בגבעת חלפון אינה עונה ( דיין , 1976 ) המתוארים כבטלנים ומרושלים או הנערים הצברים באסקימו לימון ( דווידזון , 1978 ) המוצגים כנהנתנים . שנות השבעים הן שנות הפיצול בין הקולנוע המסחרי לאמנותי , היינו בין סרטי " הבורקס " לקולנוע האישי . במפתיע הופיעו מורים מעטים מאוד בסרטי הבורקס . הדבר מפתיע מפני שיש בקומדיות הללו פן ביקורתי ומפני שקולנוע זה חתר תחת ממסדים , במיוחד כאלה שהיו בעלי הגמוניה אשכנזית , כגון הצבא , העירייה , הממשל והפקידות . אחד מסרטי הבורקס הבודדים בהם ישנה הופעה של מורה הוא לופו בניו יורק ( דווידזון , . ( 1976 רוני הוא נכדו האהוב של לופו אברמוביץ , וכשלנכד יש בחינה בחשבון , הסבא מגיע למוסד החינוכי . קודם הוא עוזר בחשאי לנכד...
אל הספר