אשכנזיות כתכונה של מורים

מאפיין בולט נוסף של המורים בקולנוע של שנות השישים הוא היותו של המורה הראוי גבר אשכנזי המנוגד בדרכיו ובהופעתו לגבר מזרחי . בסרטו של יוסף שלחין , הילד מעבר לרחוב ( שלחין , 1966 ) מגלם בנו , שאול שלחין , נער שאביו שתיין ומכה . האב , בגילומו של אריה אליאס , שחקן עולה מעירק , אינו נותן לנער כסף די צורכו למטלות הלימודים בבית הספר - לצבעים , למחברות , לטיול השנתי . הנער , שתשוקתו ללמוד עזה , מסתבך בגנבה , נתפס ובורח . אנשי סגל בית הספר - מורה , מזכירה , סגן מנהל ומנהל , כולם בעלי חזות אשכנזית - מגלים אכפתיות ודאגה . הם חוברים לבני משפחתה האשכנזית של תמר , חברתו הנכה של הנער , כדי לסייע בחיפושים אחריו . לבסוף הם מפגישים בין הנער לאביו ומביאים את האב לחרטה עמוקה ולתיקון דרכיו . בסרט זה כל ה " רעים " , דהיינו האב והנערים העבריינים , הם באופן ברור ומובהק בעלי חזות מזרחית . לעומת זאת , הסגל החינוכי והמשפחה ה " תקינה " של תמר הם אשכנזים . למעשה , מראשית הקולנוע העברי , למין הסרט עודד הנודד ב 1932 ועד סרטי עשור שנות השמונים לא הופיעו מורים מזרחים בקולנוע הישראלי . הקישור המידי של למדנות וסמכות אינטל...  אל הספר
מכון מופ"ת