הוראה כפעולה אלטרואיסטית

1967 ) מדגימים את המתח בין הקוטב הפרטי לציבורי ( גרץ , . ( 1993 אמו של אורי , שהינה גננת ויש לה מאהב , מגלמת את הנהנתנות והקוטב הפרטי , ואילו אביו וילי הוא מורה הבוחר לממש את עצמו בקוטב הציבורי . שני סרטים נוספים שראו אור בשנות השישים מדגימים את האצילות ואת האלטרואיזם שמזמן מקצוע ההוראה . סרטו של יוסף שלחין הבן האובד ( 1968 ) מתרחש לכאורה בשנות השלושים . הנער יוסף בן ה - 13 ( בגילומו של שאול שלחין ) ומשפחתו עברו למושב באר יעקב והוא נאלץ ללמוד בחדר . הלימודים , המתאפיינים בשינון ובזמרי תורה , אינם נושאים חן בעיניו , ולכן הוריו מעבירים אותו למיסיון הנוצרי . ההוראה במיסיון הנוצרי רצינית וסדורה , אך הוריו מוציאים אותו משם לנוכח ההתנגדות העזה והאלימה של חברי המושב . בינתיים נופלת האם למשכב , והנער עובר לעבוד ולהתגורר במפעל קטן בתל אביב עד שהוא מואשם בגניבה ובורח . במהלך שיטוטיו הוא נרדם בשדה ומתעורר במתחם בית הספר " מקווה ישראל " . צביקה המורה החובש כובע טמבל יצא לשוח ולהגדיר צמחים עם כיתת תלמידים . כמו בת פרעה נמצא יוסף בין קני הסוף . החבורה אוספת את הילד הרעב והמלוכלך היישר אל המקלחת וחדר...  אל הספר
מכון מופ"ת