מטרתו של מסענו זה , כפי שהוצגה עוד בתחילתו , הייתה לפרוש מצע תאורטי לבנייה מחודשת של מושג הסמכות החינוכית בגילוייו במסגרת בית הספר בתנאי המצב הפוסט - מודרני . מצע כזה נדרש עתה מכיוון שהסמכות החינוכית מצויה בשפל , וראיות לכך הוצגו ופורטו למכביר . לצורך כך ביררתי במהלך הפרק הראשון את משמעותו של מושג הסמכות החינוכית . מתוך העיון במושג הגעתי למסקנה , שסמכות חינוכית היא יחס בין השותפים בה ולא דבר מה המצוי בחזקתו של מי מהם . אי לכך דרושה לסמכות החינוכית הסכמת שותפים אלה , ואין בהפעלה של כוח אלים וכופה כדי לחזקה או לכוננה . הסמכות היא פנימית לתהליך החינוך ; היא אינה מוטלת או נכפית על ידי גורם שמצוי מחוץ לתהליך זה . היא תשרור אם התלמידים , הוריהם , המורים והמנהלים , המומחים לתחומי התוכן ומלומדי החינוך יכירו בחיוניותה לצורך מימוש האינטרסים של המתחנכים , ואם הם ישכילו להבין את חיוניותה של ההסכמה לצורך התקיימותה של הסמכות . הסמכות המצויה בתוך המצב החינוכי אינה ביטוי של שליטה חיצונית , אלא של השליטה העצמית של התלמיד והמורה שבאה לידי ביטוי באינטראקציה ביניהם לבין המצבים החינוכיים השונים ( דול , . (...
אל הספר