במסגרת דיוננו בפתרונות למשבר הסמכות החינוכית יוקדש הפרק הנוכחי לגישה שבמרכזה ניצב החינוך לאוטונומיה ( מיוונית : אוטו = עצמי , נומוס = חוק ) . חינוך כזה אמור לצייד את התלמיד בכלים שיאפשרו לו להפוך בבגרותו לאדם אוטונומי , כלומר אדם שקובע את חוק חייו בכוחות עצמו – משאת נפשם של הוגי חינוך מודרניסטיים רבים . לכאורה , אדם שהתחנך כראוי והנו אוטונומי , ידע להתמודד עם כל מצב , ובכלל זה גם עם המצב הפוסט - מודרני . הפילוסוף עמנואל קאנט ביקש לחנך אדם אוטונומי המכוון על ידי תבונתו העצמית , ולשם כך הטיל על המחנך לפתח את חשיבתם הרציונלית של תלמידיו . לדעתו , " חוסר בגרות הוא אי - יכולתו של אדם להשתמש בשכלו בלי הדרכת הזולת " ( קאנט , . ( 45 : 1997 עם זאת , קיימת סתירה בין מושג החינוך כמתממש באמצעות אדם אחר ( המורה ) לבין ההתנהגות האוטונומית של התלמיד . זאת משום שהמצב בו אחר כלשהו קובע מה ראוי שייעשה ומה אינו ראוי , כך שלמעשה רצונו של היחיד נקבע על ידי גורמים שמחוצה לו , הנו דווקא מצב של הטרונומיה ( מיוונית : " חוק של אחר " ) – היות האדם נשלט בידי אחרים . קאנט ניסה להתיר את אי - העקיבות הזו בהכריזו , כ...
אל הספר