ההתייחסות הרדיקלית לסמכות החינוכית מבקשת לעקור מן השורש את משמעותה הרווחת של הסמכות ולשנותה . להלן אתאר שלוש גישות שמדגימות לדעתי כיוונים רדיקליים בולטים לפתרון . לשתיים מהגישות יש גם מימוש מעשי במציאות הישראלית . הגישה הראשונה מעמידה את אושרו וחירותו של היחיד בראש מעייניה , דוחה את הזכות לחנך ומבקשת לבטל את בית הספר , או לכל הפחות את הפונקציות החינוכיות שלו . לעומתה הגישה השנייה מאמינה שהחברה קודמת ליחיד . זו עמדתה של ה " פדגוגיה הביקורתית " , המבקשת לשנות מן היסוד את אופי הסמכות החינוכית מבחינת תוכנה , מבחינת הגורמים הקובעים את התכנים ומבחינת אופי התנהלותו של הלימוד בכיתה . גישה זו דוגלת בחברה שוויונית , ובפרט דורשת שוויון לקבוצות שדוכאו עד כה על ידי ההגמוניה החברתית והחינוכית . לאחר הצגת העמדה התאורטית של " הפדגוגיה הביקורתית " , אדגים את נוכחותה של גישה זו במציאות , דרך תיאור הסמכות בבית הספר " קדמה " , אשר חזון מייסדיו היה שיפעל ברוח " הפדגוגיה הביקורתית " . לבסוף תוצג הגישה השלישית , הנוקטת דרך ביניים . גישה זו מעמידה את המשפחה בראש סדר העדיפויות ומצדדת בחינוך ביתי . אף היא מבקשת...
אל הספר