האמון כחלופה לסמכות

יש פילוסופים , סוציולוגים ואנתרופולוגים של חינוך , המצביעים על האמון כהכרחי לעיצוב הקשר הרגשי שיוצר את הצייתנות ואת המוטיבציה ללמוד ( . ( Pace & Hemmings , 2007 אחדים מהם מצביעים במפורש על הסגולות הטמונות ביחסי האמון בין המורה לתלמיד כחלופה לסמכות המתערערת של המורים ( ראו שרמר , תשס " ד , תשס " ו ) . על פי דעה זו , חינוך מתרחש כשהתלמיד יכול לתת אמון במורה , וכבר אמר על כך בובר כי " אמון , אמון לעולם , משום שמצוי בו אותו אדם , הוא - הוא מפעלה הפנימי ביותר של הזיקה המחנכת " ( בובר , . ( 255 : 1999 כאשר התלמידים נותנים אמון במוריהם , משתמרת תחושת הביטחון והחופש שלהם . כך שני הצדדים בוטחים זה בזה ונדרשים להסכמה הדדית בטרם יפעל מי מהם בדרך שתשפיע על הצד האחר . מושג האמון כולל בתוכו גם את הסובלנות , שלא רק מסכימה לדרכו השונה של האחר , אלא גם מגלה אכפתיות כלפיו . זהו אמון אמיתי ולא אמון מניפולטיבי , שמורה עשויה להשתמש בו כדי לתמרן את תלמידיה . המורה צריכה להציע את עצמה בפני התלמיד ללא תחפושת , כפי שהיא – או בלשונו של בובר : " דין הוא שיהיה אותו אדם קיים באמת , אסור שיציג במקומו יצור - דמיון "...  אל הספר