אנו נמצאים עתה בתחנה השנייה במסגרת סיורנו בין החלופות בנות זמננו לחינוך הממלכתי הרגיל והמסורתי , שמציעות פתרון למשבר הסמכות החינוכית . מול הגישה השמרנית , הסמכותנית , הנחושה והבטוחה בעצמה , עומדות גישות המבקשות לשנות את אופייה של הסמכות החינוכית או להחליפה ביחסים " רכים" יותר , נטולי סמכותנות , קשובים יותר לרצונות התלמידים ולדעותיהם . במסגרת הצגת הגישות ה " רכות " בחרתי לדון רק בגישות השונות באופן מובהק מתפיסת הסמכות הרווחת במערכת החינוך , ושסבורות שבידן הפתרון לשאלה כיצד יש להתגבר על קשיים מהותיים שמפריעים לסמכות החינוכית במצב הפוסט-מודרני . גישות אלו מושתתות על ההנחה שהאדם ( ובפרט התלמיד ) טוב מיסודו , מסוגל להכיר את הסביבה שהוא חי בה ( עולמו בכלל וכיתת בית הספר בפרט ) ולפעול בסביבה זו ( בין אם הוא מקבלה כרצויה או מבקש לשנותה ) , ובעל יכולת לבחור באופן חופשי את דרכו . לא אפרט לגבי כל ההצעות ה " רכות " לפתרון בעיית הסמכות , אך אנסה למנות את רוב הרעיונות המשותפים לכלל הצעות ה " רכות " , וכן להאיר על עיקרי הביקורות שהן מפנות כלפי המצב הקיים . 13 כך למשל , הפתרון שהציע רוג ' רס ( 1973 ) ...
אל הספר