במצב הפוסט - מודרני יש לתלמידים יכולת מוכחת להתארגנות נגד סמכויות חינוכיות שונות . הטכנולוגיה ( המרשתת , הרשתות החברתיות ושירותי העברת הודעות באמצעות הטלפון הנייד ) מאפשרת לתלמידים התארגנות עצמאית מהירה ומוצלחת , בדומה להתארגנותו של איגוד מקצועי מנוסה , ופותחת פתח לצורות שונות של התנגדות לממסד החינוכי . כך ארגנו התלמידים בישראל בשנת 2005 שביתת תלמידים ארצית רחבת היקף במחאה על מסקנות דוח דוברת . כמו כן היו ניסיונות אינטרנטיים של תלמידים להשבתת המערכת על רקע הצפיפות בכיתות , לאות סולידריות עם גלעד שליט , לאות סולידריות עם ג ' ונתן פולרד ועוד . מדינת ישראל אינה יוצאת דופן בעניין זה , וניתן למשל ללמוד על שביתת תלמידים בניו ג ' רזי מדיווח בניו יורק טיימס שכותרתו " שיעור באזרחות בדור האינטרנט " , וכן משביתות וצעדות מחאה שארגנו תלמידי בתי ספר במדינות שונות במערב אירופה ( Hu , 2010 ; Taylor , Lewis , & Van der . ( Zee , 2010 בהקשר זה משעשעת העובדה כי שאלת ערעור הסמכות בזמן הזה אינה פוסחת גם על מערכות היחסים בין התלמידים לבין עצמם : התלמידים שארגנו את שביתת תלמידי התיכון בישראל ב - 1 במרץ 2005 ...
אל הספר