במושג " אובדן הילדות " כוונתי היא למצב השורר כיום , בו מיטשטשים הגבולות בין הילד למבוגר , וילדים אינם נבדלים מהמבוגרים , לפחות בעיני עצמם , בפרמטרים רבים שאסקור בפרק זה . בתקופה הפוסט - מודרנית יש אי - התאמה בין התייחסות המערכת החינוכית לתלמיד כאל קטן ונחות יחסית למחנכת שלו , לבין תופעת " אובדן הילדות " שתתואר להלן . במישורי חיים רבים בעת הזאת התלמיד תופס את עצמו כגדול ובוגר , ומכל מקום כמי שאינו נחות במעמדו מן המחנכת הבוגרת ואינו בעל זכויות פחותות משלה . סביר להניח כי התלמיד הצעיר , שחש כי פער הידע בינו לבין המורה הבוגרת מצומצם , יחוש התנגדות לניסיונה לקבוע עבורו את נושאי הלימוד , קצב הלימוד , אופן הלימוד , כמות שיעורי הבית וכדומה . בכך למעשה יטיל ספק בלגיטימיות סמכותה של המורה כלפיו . הילדות אינה תופעה ביולוגית , כי אם מבנה היסטורי , חברתי , תרבותי ופסיכולוגי . אפשר ללמוד זאת מהתפיסות השונות של ילדים וילדות בעיני המבוגרים לאורך ההיסטוריה האנושית ולרוחב הגיאוגרפיה האנושית . על פי היסטוריונים של הילדות והמשפחה , עד לפני מספר לא רב של מאות שנים ( בערך עד תקופת הרנסנס ) היה מקובל לחשוב ש...
אל הספר