בפרק זה ארצה לבחון את הירידה במעמדם ובסמכותם של המורה , ההוראה , תוכני הלימוד ותכנית הלימודים , כפי שהיא באה לידי ביטוי בשנים האחרונות . במסגרת זו אבחן את האופן בו גופים רשמיים במדינה , פרסומי המחקר האקדמי , מאמרים בכתבי עת מקצועיים מתחום החינוך ואמצעי התקשורת הציבוריים בישראל ובעולם הרחב מתייחסים למעשה החינוכי ולסמכות החינוכית . הפרק מתמקד בהצגת בעיית הסמכות בעת הזאת , הבעיה שספר זה מבקש להתמודד אתה . אנסה לשכנעכם בדבר קיומה של ירידה משמעותית בהשפעת הסמכות החינוכית בבית הספר בישראל ובעולם . כמו כן , אצביע כאן על הקשר שאני מוצא בין ירידה זו לבין מאפייני המצב הפוסט - מודרני וההגות הפוסט-מודרניסטית שסקרתי בפרק הקודם . ההתנגדות לסמכות החינוכית אינה ייחודית לתקופה הפוסט - מודרנית . ניתן למצוא הסתייגות והתנגדות לסמכות לאורך כל הדורות למן העת העתיקה ( וראו למשל גפני , תשנ " ט ; . ( Arendt , 1961 ; Durkheim , 1964 ההתנגדות נובעת בראש ובראשונה מעצם העובדה שהחינוך הסמכותי – שהוא למעשה התערבות בהתנהלותם היומיומית של התלמידים – מצוי בהתנגשות עם התפתחותו הטבעית והבלתי מופרעת של המתחנך . יש התנגשות...
אל הספר