כדי להשלים את התמונה הסמכותית אוסיף כאן עוד טיפוס סמכות אחד , שרלוונטי מאוד לענייננו המרכזי , כלומר לסמכות החינוכית : סמכותו של המומחה בעל הידע . בעל הידע יכול להיות אדם או מקור ידע אחר ( טקסט למשל ) , אשר הכפוף לסמכותו מקבלו כסמכות של ידע . יש לתת את הדעת על כך שסמכות הידע מוגבלת לתחום התוכן שידע זה מצוי בו . אם למשל המורה לכימיה היא מומחית בתחומה ובעלת כישורים פדגוגיים בולטים בהוראת חומר הלימוד הנדרש , הרי שתלמידיה מקבלים את סמכותה בשאלות הקשורות לנושאי הכימיה , אך דעתה אינה נחשבת במיוחד בתחום ההיסטוריה או המתמטיקה . זאת ועוד , הפער בידע מעניק למורה את סמכותה זו על התלמיד , אולם פער זה גם מגביל אותה : הסמכות כאן ארעית . ביום מן הימים עשוי התלמיד לסגור את פער הידיעה בינו לבין המורה . סמכות המומחה בעל הידע הנה מצד אחד אישית ותלויה ביכולתו האישית של בעל הידע ובידיעותיו האישיות בתחום ובהקשר מסוימים . מצד שני , סמכות זו אינה אישית , שכן היא נשענת בדרך כלל על תחום ידע שהוא פומבי , והיא ניתנת בעיקרון לבחינה ולאימות בידי כל תלמיד . כאמור , סמכות הידע יכולה להיות גם לספר לימוד בתחום התוכן . ת...
אל הספר