חיבור זה מבקש להציע את המשנה הפילוסופית של החינוך על פי עמנואל לוינס . אין זה חיבור ביוגרפי על אודות לוינס המחנך . אף אין זה ניסיון לבחון את דרכי ההוראה של לוינס , אלא להציע את המשנה החינוכית העולה מתוך הכתיבה והחשיבה הפילוסופית שלו . האתגר שמציע לוינס לקורא , לחוקר ולמחנך מעניין במיוחד , משום שהוא כולל התייחסות לחשיבה הפילוסופית המודרנית , האתיקה והאפיסטמולוגיה ( תורת ההכרה ) , לעולם המקורות היהודיים , התלמוד וההגות של ימי הביניים ולשדה החינוך הממשי . הוא מלמד על חשיבותו של המפגש בין אדם לאדם , בין מורים ומורות לתלמידיהם , באירוע המחייב והמאתגר של החינוך . בסופו של דבר , הוא מראה את הנשגב , החי , הפורה והמתחדש שמתרחש ויכול להתרחש רק בתחום הלמידה וההוראה . הפילוסופיה החינוכית של לוינס היא עיון פנומנולוגי מרתק במשמעות ההורות , הילדות , הידיעה , התקווה והמשיחיות . זו הפילוסופיה של האחריות כלפי האחר והמודעות למורכבות שבנטילת אחריות זו . המחשבה נעה מן הציווי המוסרי לכבד את האחר באחרותו וביחידותו החד - פעמית , לעבר כינון מחודש של קהילה שהיא קהילה לומדת הנושאת באחריות לסביבתה . המחשבה של לוי...
אל הספר