אבי שגיא מבוא ההבחנה בין סרבנות מצפונית ( conscientious refusal או conscientious objection ) לבין אייציוה אזרחי ( civil disobedience ) היא מן המפורסמות , ולפיכך לא אתייחס אליה כאן בפירוט . ' ככלל , מקובלת הטענה כי אי ציות אזרחי הוא פעולת מח ה שתכליתה להביא לידי שערי חרק או מדיניות . המישור שהפעולה נעשית בר הוא המישור הציבררי הםוליטי , שכן זה המרחב שהנורמות והמדיניות נקבעות בו , לעומת זאת , סרבנות מצפונית היא פעולה של אדם המסרב לציית לחרק או למדיניות בטענה שהוא אינו יכול לציית להם בשל שיקולים מוסריים , דתיים או ערכיים אתרים . סרבן המצפון אינו פועל לשינוי החוק או המדינירת , אלא להגנת אמונותיה במאמר זה אתמקד בדירן בסרבנות המצפונית . במסגרת הריק הרווח במוכת זה , אחד הדברים החסרים חרא ניתוח טיבר של המצפון שהסרבנרת המצפרנית נעשית בשמו , המרנת " סרבנות מצפונית " רווח מאוד בשיח המוסדי ! סרבנות המצפון נתפסה כסוג של הצדקה , ברורה וגלויה , עד כדי כך שתשומת " לב מועטה מדי מוקדשת לניתוח מובנה . אולם מה טיבה של הסרבנות המצפונית ? האם הטוען בשם סרבנות מצפונית טוען טענות מוסריות רגילות ? אם אכן כך ...
אל הספר