זאב הרוי כשמארגני הכינוס לזכר פררפי דניאל אלעזר ז " ל הציעו לי לדבר על " חרבות וזכויות במשנת הרמב " ם " , תגובתי האינסטינקטיבית הייתה לומר " לא תרדה " — כיצד אפשר לדבר על " זכויות " במשנת הרמב " ם ? מן המפורסמות הוא כי השיח בדבר " זכריות" נרלר בפילוסופיה האירופית במאה השבע עשרה , ראין לו תקדים לא כתנ " ך ולא כפילוסופיה היוונית . התנ " ך מדבר על מצורת , לא על זכויות ; הפילוסופיה היוונית מדברת על מידות טובות , לא על זכויות . לא כתוב בתנ " ך שיש לעני זכרת לקבל תמיכה . אלא כתרכ " על כן אני מצוף לאמור , פתח תפתח אה ידך לאחיך לענייך רלאכינך באךצןל " ( דברים טר יא ) . אריםטר לא אמר שיש לעני זכרת לקבל תמיכה , אלא אמר כי האדם בעל המידרת הטרברת הוא נדיב ( אתיקה ניקומאכית ח א , 1119 ב - 1122 א < . בתנ " ך " צדק צדק תרדף " ( דברים טז . כ ) הוא מצווה ; כאתיקה הכיקומאכית ( שםז 22 א 1129 ) הצדק הוא " תכונה נפשית " . אין זכריות לא בתנ " ך רלא בפילוסופיה היררנית . ברם , התגברתי על תגובתי האינסטינקטיבית , כי נזכרתי כאתגר המרתק שהציב לנו דניאל אלעזר כמאמרו " חוכות וזכריות במסורת המדינית היהודית ' /' בדבר...
אל הספר