הפולמוס סביב מעמד המקרא בשיח הלאומי

אתיקה ודת אלא תרתי דסתרי : האתיקה - כביטוי לראיית האדם כערך , ומשום כך - לראיית המעמד כלפי האדם היחיד או כלפי החברה האנושית כבעיה המרכזית של האדם ; ולעומת זה הדת - כביטוי לראיית האדם כ ' הבל ' מצד עצמו וכחסר מותר מן הבהמה , וראיית הערך לא באדם עצמו אלא במעמדו של האדם לפני ה ' . מתוך כך טענו ליבוביץ ואורבך כי את האמירות האתיות ואת המסרים החברתיים השזורים במקרא יש לראות כמי שנפקו מן המחוייבות של האדם כלפי קונו . המחשה לטענה זו נמצא בדברים שייחד ליבוביץ לשלילת הסיסמה אותה ראה בן - גוריון כמבטאת את תמצית ההומניזם היהודי . " ה ' כלל הגדול ' של ' ואהבת לרעך כמוך '" , טען ליבוביץ , "מוצא לפעמים ממשמעותו ומנוצל על ידי בני אדם המתכוונים מדעת או אפילו שלא מדעת , לרוקן את התורה ואת המצוות ממשמעותן כעבודת ה ' , ולהעמידן על תקן של מערכת ערכים אנושיים - מוסריים , שיש להם תוקף ומשמעות ללא קשר אל מעמדו של האדם לפני ה ' [ ... ] כלומר ללא קשר לאמונה הדתית " . אולם , הוסיף ליבוביץ , מן הדין " לשאול , מהי משמעות התוספת הזאת ' אני ה ''" , החותמת את ההיגד המפורסם . להשקפתו , סיומת זו היא , " למעשה , עיקר [ ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד