פרק תשיעי: אויבים ברוח - 'היהודי החדש' ו'האורתודוקס החדש'

א שאלת זיקתה של הלאומיות המודרנית למורשת התרבותית וההיסטורית נדונה על ידי סוציולוגים והיסטוריונים רבים לאורך המאות ה - 19 וה - . 20 דומה כי ניתן למפות את שלל התשובות שניתנו לשתי גישות מרכזיות . האחת , המכונה ' מודרניסטית ' או ' פונקציונאליסטית ' , טענה כי הרעיון הלאומי הינו בבחינת תופעה חדשה , אשר התפתחה כתוצאה מהתפוררותם של הידקי החברה המסורתית . במילים אחרות , התמורות החברתיות ובעיקר תופעת החילון חייבו את התאגדותה של החברה סביב סט ערכים חלופי , שנמצא בדמותה של הלאומיות המודרנית . מקורה של תיאוריה זו במשנתו של הסוציולוג הצרפתי , אמיל דורקהיים [ , [ Durkheim שבחתימת ספרו המונומנטאלי העוסק בצורותיה הקדומות של הדת הצביע על חשיבותה של המסגרת המדינית בקביעת זהותה הלאומית של החברה המודרנית . דומני , כי את הטעם לפריחתה של תיאוריה זו בצרפת דווקא יש לראות על רקע העובדה שהחברה הצרפתית הקדימה להמיר ערכים מסורתיים ברעיונות לאומיים . המשכה של אסכולה זו במחקריהם של ארנסט גלנר [ Gelner ] ואריך הובסבאום [ , [ Hobsbawm אשר ראו בלאומיות המודרנית משנה פוליטית , אשר התגבשה בעקבות שחיקתה של הקהילה המסורתי...  אל הספר