בתרבויות רבות , קדומות ומודרניות כאחת , ממלאות הנשים תפקיד חשוב בטקסי האבלות , כפי שניתן להיווכח בעיקר מכך שהקינה נתפסה כמקצוע נשי בספרות המזרח הקדום בכלל ובספרות המקרא בפרט , המשיכה להיתפס כזו בספרות חז " ל וממשיכה להיתפס כך בחברות שבהן עדיין נוהג מנהג הקינה . המקום המרכזי שתופסות נשים בטקסי האבלות נובע כפי הנראה מן התפיסה כי הן אמוציונליות ורגישות מגברים , אך בעיקר מכך שהנשים הן המביאות לעולם חיים חדשים וממונות על שמירתם וטיפוחם של אותם חיים , ולפיכך הן אבלות במיוחד כאשר אותם חיים פוסקים מלהתקיים . באשר לאבלן של נשים אינדיווידואליות , המקרא אינו מציג דוגמאות רבות לאבל כזה ( שהרי על פי רוב הנשים הן דמויות משניות בסיפור ) , אך מזכיר את אבלה המטרים של הגר על בנה ישמעאל , אבלה של בת שבע על אישה אוריה , האבל המדומה של האישה התקועית על אישה המת ועל בנה שנרצח ( אך במקרה זה , הרצון לשמור על חיי הבן החי הוא העילה שהיא מציגה לבואה בפני המלך ) , אבל עצמי מטרים של בת יפתח ואבלן המטרים של חברותיה על הגורל שנגזר עליה , ואבל בנות ישראל לבת יפתח , לאחר שהועלתה עולה , אבלה של אשת יפת תואר על אביה וע...
אל הספר