החוק המקראי מחייב את הגברים הלוחמים לאפשר לשבויות המלחמה שהם לוקחים לעצמם כשלל מלחמה להתאבל על הוריהן תקופה ממושכת - חודש שלם - קודם שייקחו אותן להם לנשים : כי תצא למלחמה על א ֹ יביך ונתנו ה ' אלהיך בידך ושבית שביו . וראית בשביה אשת יפת ת ֹ אר וחשקת בה ולקחת לך לאשה . והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה . והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה . והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכ ֹ ר לא תמכרנה בכסף . לא תתעמר בה תחת אשר ע ִ ניתה ( דב ' כא , י – יד ) . משחר ההיסטוריה האנושית עתות מלחמה גררו עמן מקרים רבים של אונס נשים . לעתים קרובות מעשי האונס היו חלק מתפיסה שהדבר לגיטימי ואף רצוי , משום שכיבוש גופן של נשות האויב מסמל את הניצחון עליו ואת כיבוש ארצו . גם במלחמות מודרניות מעשי אונס בזמן מלחמה מוסיפים להתרחש אף שהם נחשבים לפשע מלחמה . יש שטענו כי החוק המקראי בדברים כא , י – יד מנסה לצמצם , או אף לאסור , את התופעה של מעשי אונס בזמן מלחמה , בכך שהוא מגביל את זכויותיהם של הגברים הלוחמים בכל הנוגע ליחסם לנשות הא...
אל הספר