מנהגי אבלות הקשורים לשער נפוצים מאוד בעולם . לעתים מדובר ובספרות חז " ל ראו אנדרסון , עת ספוד , עמ ' . 37 – 27 לראיה מן המקרא הוא הביא את לשון החוק הנוגע לשחרור משירות צבאי למשך שנה , למי שנשא אישה חדשה : " וש ִ מח את אשתו " ( דב ' כד , ה ) . . 210 שפרה וקליין , בימים הרחוקים , עמ ' , 399 שורה . 16 . 211 שם , עמ ' , 438 שורה . 300 . 212 למשל משנה , מועד קטן ג , ח – ט . וראו על כך אצל רובין , קץ החיים , עמ ' , 194 308 הערה . 14 בגזיזת השער ולעתים מדובר בתופעה ההפוכה של גידולו פרא . הנטינגטון ומטקלף ציינו שלעתים קרובות באותה החברה , ואף באותה המשפחה , יהיו שיגדלו את שערם לאות אבל ואחרים יגזזו אותו . על גלגמש מסופר כי נקט את שתי הפעולות ההפוכות : לאחר מות אנכידו " מרט ויפזר פרע תלתליו " ( עלילות גלגמש , לוח שמיני ) . האנשים שהשתתפו בלוויית אמו של נבונידוס התגלחו רק בסיום האבל . ואילו בקינה השומרית כה מר לה על אישה קוננה איננה על כך שעלמות עירו של דומוזי " לא מרטו שערן עליו " . במקרא יש התייחסויות רבות לגזיזת השער או לתלישתו . החוק בויקרא אסר על הכוהנים לנקוט את מנהג האבלות הקשור בגזיזת שע...
אל הספר